top of page

אנטוניו גוטרש

תמונת הסופר/ת: Adam LoyalAdam Loyal

אנטוניו גוטרש, יליד 1949 בליסבון, פורטוגל, מכהן כמזכיר הכללי של האומות המאוחדות מאז 2017. לפני תפקידו זה, שימש כראש ממשלת פורטוגל בין השנים 1995 ל-2002 וכנציב העליון של האו"ם לפליטים בין 2005 ל-2015. בתקופות אלו הוא רכש מוניטין כמנהיג פרוגרסיבי ונחוש, אשר התמקד בסוגיות חברתיות, פליטים וזכויות אדם. אולם, במהלך כהונתו כמזכ"ל האו"ם, התבטאויותיו ופעולותיו כלפי מדינת ישראל עוררו ביקורת רחבה, במיוחד בהקשר לתגובותיו על סכסוכים ומבצעים צבאיים באזור.


גינויים כלפי ישראל


במהלך כהונתו כמזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש הביע מספר פעמים ביקורת על מדיניות ופעולות ישראליות, במיוחד בהקשרים של מבצעים צבאיים והפרות לכאורה של זכויות אדם. לדוגמה, באוקטובר 2023, במהלך ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם שעסקה במלחמת "חרבות ברזל", אמר גוטרש כי "התקפות חמאס לא התרחשו בוואקום". אמירה זו נתפסה בישראל כמעין הצדקה לפעולות הטרור של חמאס, ועוררה זעם בקרב הממשל הישראלי ונציגיו באו"ם. שגריר ישראל באו"ם הגיב בחריפות לדבריו של גוטרש, ואמר כי מזכ"ל האו"ם מתעלם מההקשר הרחב של ההתקפות ומההסתה המתמשכת של ארגוני טרור נגד ישראל.


אירועים נוספים מבליטים את גישתו הביקורתית של גוטרש כלפי ישראל. במהלך מבצע "חרבות ברזל" ב-2023, גינה את התקיפות הישראליות בעזה תוך שהוא מביע דאגה עמוקה מהפגיעה באוכלוסייה האזרחית, במיוחד בילדים. הוא תיאר את המצב בעזה כ"אסון הומניטרי" וציין כי "עזה הופכת לבית קברות לילדים". אמירות מסוג זה הובילו לתחושת ניכור מצד ישראל, שהאשימה את גוטרש באי-הצגת תמונה מאוזנת ובחוסר התייחסות לסבלם של אזרחי ישראל המותקפים בטילים.


הביקורת מצד ישראל כלפי גוטרש לא נולדה בחלל ריק. במשך שנים נטען כי מערכת האו"ם כולה מאופיינת בגישה עוינת כלפי ישראל, וגוטרש, לטענת המבקרים, ממשיך מסורת זו. ישראל היא אחת המדינות המועמדות לגינויים הרבים ביותר מצד מועצת זכויות האדם של האו"ם. לדוגמה, בשנת 2022 לבדה, כ-14 החלטות גינוי נרשמו נגד ישראל, לעומת 5 בלבד נגד כל המדינות האחרות גם יחד, כולל מדינות עם רקורד בעייתי בהרבה בתחום זכויות האדם.


השוואה לגינויים כלפי מדינות אחרות


כאשר משווים את תדירות ועוצמת הגינויים שמביע אנטוניו גוטרש כלפי ישראל לעומת מדינות אחרות, עולה תמונה מדאיגה של חוסר איזון. לדוגמה, המלחמה באוקראינה, אשר החלה בפברואר 2022, כללה הפרות חמורות של זכויות אדם מצד רוסיה, כולל פשעי מלחמה ותוקפנות צבאית. למרות זאת, תגובותיו של גוטרש כלפי רוסיה היו מתונות יחסית. הוא קרא להידברות ולסיום הלחימה, אך נמנע מגינויים אישיים חריפים כלפי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, או הממשל הרוסי בכללותו.


באופן דומה, מדינות כמו סין, אשר מנהלות קמפיינים ממושכים של דיכוי מיעוטים אתניים, זוכות להתייחסות עדינה יותר מצד גוטרש. סין, אשר מדיניותה כלפי המיעוט האויגורי במחוז שינג'יאנג כוללת דיווחים על מחנות חינוך מחדש, עבודה כפויה ודיכוי דתי ותרבותי, לא זכתה לגינויים פומביים נוקבים מצד המזכ"ל. במקום זאת, גוטרש שם דגש על "שיתוף פעולה" עם סין ועל חשיבות הדיאלוג הבין-לאומי.

גם איראן, מדינה שמפרה באופן שיטתי זכויות אדם, כולל עינויים, הוצאות להורג של מתנגדי משטר ודיכוי הפגנות, זוכה להתייחסות זהירה. לדוגמה, במהלך גל המחאות באיראן ב-2022 בעקבות מותה של מהסא אמיני, נמנע גוטרש מגינויים חריפים כלפי המשטר האיראני. תגובתו הסתכמה בקריאה לריסון ובהבעת דאגה כללית לזכויות הנשים באיראן.


הטיות אפשריות


הפער בתגובות ובגינויים שמביע אנטוניו גוטרש כלפי ישראל לעומת מדינות אחרות מעלה שאלות לגבי הטיה או צביעות בהתנהלותו. מבקרים טוענים כי בעוד שישראל נתונה לביקורת מתמדת, מדינות עם רקורד חמור בהרבה בהפרות זכויות אדם זוכות ליחס סלחני או מתון יותר.

גישה זו ניכרת גם בהתנהלות האו"ם בכללותו. לדוגמה, במהלך דיונים על מתקפות טילים של חמאס על ערי ישראל, נציגי האו"ם לעיתים קרובות מציינים את זכותם של הפלסטינים להגנה עצמית, אך מתעלמים מהפחד והסבל שחווים אזרחי ישראל. במהלך מבצע "שומר החומות" ב-2021, גינה גוטרש את ההפצצות הישראליות בעזה, אך לא התייחס באותה מידה לירי הרקטות חסר ההבחנה לעבר אוכלוסייה אזרחית בישראל.


ההשלכות הדיפלומטיות


ההתבטאויות והפעולות של אנטוניו גוטרש כלפי ישראל השפיעו גם על היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאו"ם. בשנת 2023, בעקבות אמירותיו של גוטרש על מבצע "חרבות ברזל", איימה ישראל להחרים דיונים באו"ם. דני דנון, שגריר ישראל באו"ם לשעבר, אמר כי "גוטרש ממשיך בקו עוין כלפי ישראל, וזה פוגע בלגיטימציה של האו"ם כגוף בין-לאומי הוגן".

עם זאת, יש לציין כי גוטרש גם ניסה, במקרים מסוימים, לאזן את עמדותיו ולהפגין נכונות לקדם שיתוף פעולה עם ישראל. במהלך כהונתו, נפגש עם מנהיגים ישראלים ודיבר על חשיבות הדו-קיום בין ישראל לפלסטינים. אולם, מאמצים אלו הועמו לעיתים קרובות על ידי התבטאויות ביקורתיות וגינויים פומביים.


סיכום


אנטוניו גוטרש, כמזכ"ל האו"ם, ניצב בפני אתגר מורכב של ניהול גוף בין-לאומי עם מגוון רחב של מדינות ועמדות פוליטיות. עם זאת, גישתו כלפי ישראל, אשר כוללת ביקורת תדירה ולעיתים בלתי מאוזנת, מעוררת שאלות לגבי מידת ההוגנות והאובייקטיביות שלו. הפער בין הגינויים החריפים כלפי ישראל לבין ההתייחסות המתונה למדינות אחרות עם רקורד בעייתי בהרבה בתחום זכויות האדם מחזק את הביקורת על הטיה אפשרית באו"ם. עבור ישראל, סוגיה זו מעלה את הצורך בשיקום מעמדה בזירה הבין-לאומית ובקידום נרטיב מאוזן יותר ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

0 צפיות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

רח' העצמאות 56

פתח תקווה, ישראל

צור קשר

הירשם לקבלת עדכונים

Israel defender

© 2025 ExposeAntiIsrael . מופעל ומאובטח על ידי Wix

bottom of page