לסכסוך הישראלי-פלסטיני יש שורשים היסטוריים עמוקים, אבל חלק ניכר מההתמדה ומהעוצמה שלו כיום ניזונים מכוחות חיצוניים - במיוחד מימון והשפעה ממדינות כמו איראן, קטאר ומדינות מוסלמיות קיצוניות אחרות. אומות אלו, הרחוקות מלחפש שלום, מונעות על ידי תורת הג'יהאד, מלחמת קודש כנגד אלו שאינם מאמינים בדת המוסלמית.
תפקידן של מדינות קיצוניות
במדינות רבות אלה, הקיצוניות הדתית השתלטה על השלטון והתפשטה לכל רמות ההנהגה. התוצאה היא התפשטות גלובלית של ארגוני טרור ממומנים היטב, שנחושים ומצוידים באידיאולוגיה אלימה כנגד אלו המתנגדים להם. הכנסות הנפט של מדינות אלו מועברות לארגונים אנטי-ישראלים ואנטישמיים, ומאפשרות להם להרחיב את פעולתם ולחזק את שליטתם בטרור העולמי.
דוגמה בולטת להשפעה הזו התגלתה במהלך הסכסוך בין ישראל לחמאס ב-7 באוקטובר 2023. ארגוני הטרור הציגו רמה מתקדמת של תיאום צבאי, תוך שימוש בנשק מתקדם, מודיעין וטכנולוגיה. המשאבים הללו לא צצו משום מקום – הם מומנו ונתמכו על ידי משטרים קיצוניים שמעדיפים את השמדת ישראל ואת העם היהודי בפרט.
המציאות הגיאופוליטית
ישראל קיימת באחד האזורים העויינים ביותר בעולם, מוקפת במדינות וארגונים שמצהירים בגלוי על כוונתם למחוק אותה מהמפה. שלום, בתנאים אלה, נשאר חלום רחוק. עבור רבים בצד השני, שלום הוא לא אפילו מטרה; במקום זאת, הפתרון הסופי הוא השמדה מוחלטת של מדינת ישראל.
כאשר מדינות כמו טורקיה ומצרים, יעדי תיירות פופולריים עבור רבים מהמזרח התיכון, תומכות בגלוי בקבוצות טרור או נכשלות בגינוי פעולתם נגד ישראל, זה מעורר שאלות לא נוחות. האם ניתן באמת להחשיב את המדינות הללו כשותפות אמיתיות או אפילו נייטרליות במרדף אחרי שלום? האם עלינו, כאנשים פרטיים, לבחור במדינות אלו כיעד מועדף לחופשת הקיץ ואף לעשות איתן עסקים מסחריים?
העיוורון המערבי
למרות תמיכתם בטרור וההכשרה של אזרחיהם עם רגשות אנטישמיים ואנטי-מערביים, מדינות כמו טורקיה ומצרים ממשיכות לשגשג כמרכזי תיירות ועסקים. כל שנה, אלפי אנשים פוקדים את היעדים האלה, מחזקים את הכלכלות שלהן ומממנים בעקיפין ממשלות "שמחביאות" איבה כלפי ישראל ועקרונות הדמוקרטיה המערבית.
הכישלון של הקהילה הגלובלית להתמודד עם הצביעות הזו רק מעודד את המשטרים הללו. כל עוד המדינות הללו לא יעמדו בפני גינוי רחב ותוצאות מוחשיות, התנהגותן תישאר ללא שינוי.
מימון הבעיה
אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לסכסוך המתמשך הוא התמיכה הכלכלית שמקבלים ארגוני הטרור ממדינות עשירות בנפט. המימון הזה מקיים לא רק את פעולתם הצבאית אלא גם את ההשקפת עולם האידיאולוגית שמניעה שנאה כלפי יהודים, המערב וכל צורת גיוון דתי או פוליטי.
ללא זרם יציב של תמיכה כלכלית ולוגיסטית, ארגוני טרור רבים היו מתקשים לשמור על רמת הפעילות הנוכחית. אולם, כל עוד רווחי הנפט זורמים ללא הפרעה אל ידיהם, קבוצות אלה ימשיכו להרחיב את טווח ההגעה שלהן, להפיץ אלימות ואי-יציבות.
השפעת הדת
במרכז הבעיה הזו עומדת אמת קשה: תפקידן של פרשנויות רדיקליות של האסלאם. למרות שלא כל המוסלמים מייצגים את הפרשנויות הללו, הן שולטות באזורים רבים שמניעים את הסכסוך. לפי האידיאולוגיה הזו, כל שאינו מוסלמי נחשב לאויב, כאשר היהודים נתפסים לעיתים קרובות כאויב העיקרי.
ההשקפה הזו לא מוגבלת למזרח התיכון. ברחבי אירופה, אנחנו רואים את התוצאות של קיצוניות בלתי מבוקרת: שכונות שלמות שמתמלאות בקהילות רדיקליות, עלייה בפשעי אלימות וניסיונות להטיל חוקים של השריעה. אלו לא תופעות מבודדות אלא חלק ממגמה רחבה יותר שמנוהלת על ידי אותן אידיאולוגיות שמאיימות על ישראל.
קריאה לפעולה
אז, מה אפשר לעשות? הצעד הראשון הוא להכיר בבעיה ולהתמודד איתה ישירות. על אינדיבידואלים, ממשלות וארגונים לשקול מחדש את מערכות היחסים עם מדינות ויישויות שתומכות בגלוי או בסתר בטרור. זה אומר לשקול מחדש את היעדים שאליהם אנו נוסעים ועם מי אנחנו עושים עסקים .
תארו לעצמכם את ההשפעה אם אלפי תיירים יפסיקו לבלות במדינות שמממנות טרור. או אם עסקים יפסיקו את פעילותם במדינות שלא מגנות את האלימות נגד ישראל. פעולות אלו ישלחו מסר חזק: העולם לא יוכל יותר להחזיק בתמיכה בטרור ובאידיאולוגיות שמנציחות אותו.
החובה של הקהילה הבינלאומית
החובה לא מושטת רק על ישראל. כל הקהילה הבינלאומית חייבת לקחת חלק במאבק נגד הפצת הקיצוניות. סנקציות חזקות יותר, לחצים כלכליים ותגובה מאוחדת נגד מדינות התומכות בטרור יכולים להוביל לשינוי.
עם זאת, כל עוד המדינות התומכות בטרור לא יהדפו על ידי המדינות השפויות , הן ימשיכו בדרכן הנוכחית ואף ימשיכו לתרום למלחמות תכופות במזרח התיכון ומחוצה לו.
הדרך קדימה
הגיע הזמן לפעול. אם נמשיך להתעלם מהגורמים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, נמשיך לראות אותו הולך וגדל לאזורים נוספים בעולם.
זוהי לא רק מלחמה של ישראל; זו מלחמה על ערכי חופש, שוויון ושיתוף פעולה. אם לא נבין זאת, אנו מסתכנים בכך שניתן לקיצוניות לעצב את עתידנו. בואו נתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. המחיר של "טמינת ראש בחול " עוד יעלה לכולנו ביוקר.